אדריכלות יכולה להפחית חסמים או ליצור אותם. סביבה שתוכננה נכון עוזרת לאדם לנוע באופן עצמאי, להתמצא, להשתמש בשירותים ולפעול במצבי חירום.
מה יש להעריך
- הגישה למבנה: מדרכות, הנמכות של שפת המדרכה, מעברים, חניה, תאורה, משטחים ומכשולים.
- כניסה: מפתנים, דלתות, מבואות, סככות, שיפועים, מעקים ומרחב מספיק לתמרון.
- קשרים אנכיים: מעליות, מתקני הרמה, מדרגות, ניווט ומסלולים חלופיים.
- נגישות פנימית: רוחב המעברים, נגישות של כיתות לימוד, משרדים, חדרי שירותים ואזורי המתנה.
- מידע והתמצאות: כלים חזותיים, מישושיים וקוליים לפי הצורך.
- פינוי ובטיחות: הודעות נגישות, נהלי סיוע, תוכניות פעולה ריאליות ואחריות של הצוות.
אתגר מיוחד — קמפוסים אוניברסיטאיים
שטחים מורכבים, מבנים משנים שונות, מעברי מדרגות, פתרונות היסטוריים ומתכונות לימוד מעורבות מחייבים מודרניזציה בשלבים. ההערכה צריכה לכלול את הקשר בין הרחוב, הכניסה, הכיתה, חדר השירותים, המקלט והיציאה, ולא להסתיים ליד הרמפה.
שיפוץ ובנייה חדשה
הדרך היעילה ביותר היא להביא בחשבון עיצוב אוניברסלי כבר במפרט הטכני. בשיפוץ חשוב לחפש פתרונות בטוחים ומנומקים במסגרת המגבלות הטכניות האמיתיות, לתעד סטיות ולא להחליף דרישות נורמטיביות באמצעים פורמליים.
גישת קבוצת העבודה
כיווני דיון מקצועי אפשריים: ניתוח המסלול של המשתמש, איתור חסמים קריטיים, תעדוף שיפורים, המלצות מתודולוגיות לבעלי מבנים, שילוב הניסיון של אנשים עם מוגבלות. בדיקות מקצועיות פורמליות, פיקוח ממלכתי והסמכה מבוצעים אך ורק על ידי גורמים מוסמכים במסגרת סמכותם.