לא מספיק לפתוח את הדלת. יש להבטיח אפשרות ללמוד, לעבוד, לתקשר, להשתתף בקבלת החלטות ולהשפיע על הסביבה. הכללה אין פירושה יצירת תנאים נפרדים ״עבור מישהו אחר״, אלא התחשבות מודעת במגוון בני האדם.
עקרונות יסוד
כבוד ואוטונומיה. לאדם יש זכות לבחור את דרך האינטראקציה, לקבל מידע ללא השפלה ולקבל החלטות משלו.
השתתפות שוויונית. חשוב לא רק להזמין אדם לאירוע, אלא גם לספק לו פורמט השתתפות נגיש, דרך להביע את דעתו ואפשרות לקבל תוצאה.
אי-אפליה. סירוב ללימודים, להעסקה או לשירות אינו צריך להתבסס על סטריאוטיפים בנוגע למוגבלות, לגיל, לניסיון שירות או למאפיינים אישיים אחרים.
התאמה סבירה. אם הסביבה הכללית אינה עונה על צורך אישי, יש לשקול דרך נוספת מנומקת להבטחת ההשתתפות.
הכללה באוניברסיטה
האוניברסיטה צריכה להיות מקום שבו אנשים בעלי מסלולים שונים אל ההשכלה יכולים ללמוד ללא מכשולים מיותרים. עבור ותיקים עשויים להיות חשובים לוחות זמנים גמישים, ייעוץ בנוגע למסלול האקדמי, אולמות נגישים, פורמטים חלופיים של חומרי לימוד ותיאום עם המרצים. התמיכה נקבעת בדיאלוג עם האדם, ולא על בסיס הנחות לגבי מצבו או ניסיונו.
צוותים ומעסיקים מכילים
משרה נגישה היא תיאור ברור של הדרישות, מיון הוגן, אפשרות להודיע על צורך בהתאמת תנאי העבודה וכיבוד הסודיות. על המעסיק להעריך כישורים מקצועיים ולא לצמצם אדם לאבחנה רפואית או למעמד.
אתיקה של תקשורת
אנו משתמשים בניסוחים ״אדם עם מוגבלות״, ״אדם המשתמש בכיסא גלגלים״, ״אדם עם לקות שמיעה״ כאשר הדבר באמת חשוב לתוכן. איננו משתמשים בתוויות מבזות, בהפיכה מוגזמת לגיבורים או בסיפורים ללא הסכמת משתתפיהם.